המוזיאון ממוקם מול בית הכנסת ברחוב Guerra Junqueiro בפורטו.

 

בחצר יש אפיגרף אבן לזכרו של הרב הגדול אייזיק אבואב שהיה הסמכות הדתית הגדולה ביותר 

במאה ה -15, הוא חי ומת בפורטו לאחר גירוש היהודים מספרד, ונקבר על ידי המתמטיקאי והאסטרונום אברהם זאקוטו.

 

בהמשך, בתוך ויטרינה, מוצגת עגלת כלא מתקופת האינקוויזיציה, ששימשה תפאורה בסרט "1618".

 

בכניסה לבניין המוזיאון כתוב בעברית בתרגום חופשי: ״מסביב לעולם, במקום שבו יהודי פוגש פורטוגלי הוא יעזור לו 

והיכן שפורטוגלי פוגש יהודי, שיעזור לו גם הוא ".

 

החדר הראשון מכיל חפצים רבים רלוונטיים מאוד לדת היהודית - ספרי התורה, העתק של בית המקדש בירושלים, כרכי התלמוד, יצירת משנה תורה מאת משה הרמב"ם, שופר ומנורה מוזהבת.

 

נערך מסע בן מאות שנים, החל באברהם אשר מילא את שבעת חוקי נח, וממשיך בסיפור יורשיו, הגעתם למצרים, 

השיירה שהובילה את בני ישראל להר סיני וכיבוש כנען, שלטונו של דוד, עשרת השבטים האבודים, 

חורבן בית המקדש הראשון, חורבן הבית השני ויציאת היהודים לגלות כולל חצי האי האיברי, שם הם התקיימו במשך 

מאות שנים ברציפות עם רומאים, גרמנים, מוסלמים וקתולים.

 

מחוץ לחדר הראשון, מתקיים סיור בליווי קטעי סרטים מכל התקופות, והמבקר יכול לחוות את אווירת הקהילה היהודית 

מימי הביניים, את כינויים של היהודים שחיו אז בפורטוגל, האפיגרף של בית הכנסת מונצ'יק, 

צו הגירוש שנקבע על ידי המלך מנואל, גלי הנדידה של יהודי פורטוגל לכל היבשות ושלוש מאות שנים של אינקוויזיציה.

 

כתגלית עדכנית ביותר, שיבת היהודים לעיר פורטו התרחשה במאה ה -19, חלקם עוד לפני ביטול האינקוויזיציה הרשמית בשנת 1821. "החוזרים" היו יהודים ספרדים ממרוקו ומגיברלטר.

 

הסיבות לכך שקהילה ספרדית זו לא התפתחה ונעלמה בעיר אינן ידועות.  

בסוף המאה ה -19 מעט מאוד חברים והקהילה היהודית בעיר הם בעצם אשכנזים, בעיקר גרמנים שהתפתחו רבות במהלך ומיד לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם הגעתם של יהודים מבלרוס, אוקראינה, רוסיה, 

פולין וליטא.

 

בשנת 1923 התקבלו כמה יהודים פורטוגלי חוזרים בתשובה, למשפחות האשכנזיות, ובראשם חייל נמרץ ואינטלקטואלי, שהתגבר על טבעם המופנם של שבעה עשר אחי אמונה ממרכז ומזרח אירופה, שכנע אותם להקים באופן חוקי ולפתוח עמותה בשם "Comunidade Israelita do Porto" (CIP) - בדומה ל- "Comunidade Israelita de Lisboa" (CIL).

 

משנת 1926 ואילך, הפורטוגלי היחיד בקהילה עמד בראש פרויקט אישי, בעזרת הקהילה הספרדית בלונדון, בנסיון להמיראת דתם של המראנוס בכלל, ועוד אלפים ברחבי המדינה ליהדות, ניסיון שהצליח, מי ששילם עבורו על ידי הגולה הספרדיתהיה בית הכנסת הגדול של כדורי מקור חיים, אך לא יהודי רשמי אחד לאור ההלכה היהודית.

 

במהלך בנייתו של בניין בית הכנסת ואחריו, הוא נמסר למשפחות האשכנזיות המעטות בעיר ובא למלא תפקיד חשוב 

בברכת פליטים במהלך מלחמת העולם השנייה, אך עשרות שנים של ריקנות ושממה הגיעו לאחר מכן.

 

במאה ה -21, בעיקר בשל החקיקה 2013/2015 שהחזירה את הלאום הפורטוגלי ליהודים הספרדים, 

הקהילה צמחה במהירות למאות יהודים, שמקורם בשלושים מדינות.

 

חלק המאה ה -21 במוזיאון מציג פעילויות דתיות ותרבותיות רבות, כמו גם מכתבים שהתקבלו מאישים רלוונטיים ברחבי העולם.

 

במוזיאון יש אולם קולנוע עם תפוסה של חמישים איש.

 

החדרים האחרונים של המוזיאון, עם נוף מרהיב של בית הכנסת מכילים מרתף יין של פורטו, סימן של העיר כמו גם 

הקהילה היהודית;  ומאידך, זכו בפרסים רבים בפסטיבלי סרטים לסרטים שהקהילה הפיקה בפרויקט ייחודי בעולם, 

עם ה״בימודה״ פורטו, הכוללת פעולות צדקה. יש גם חדר, שנפתח בשנת 2021 שמוקדש למבצע אנטבה.

 

המוזיאון היהודי של פורטו הוא חלק מאסטרטגיה של הקהילה היהודית המקומית למאבק באנטישמיות - אסטרטגיה 

הכוללת גם ביקורי בית ספר בבית הכנסת כדורי מקור חיים.

סרטים על ההיסטוריה של היהודים בפורטוגל, קורסים למורים בביתספר תיכון ואחרים המתעניינים בנושאים הקשורים 

ליהדות והיסטוריה יהודית;  וביקורים במוזיאון השואה בעיר.